יום שני, אוגוסט 08, 2005

 

האחרון


חייו של האחרון לא קלים הם.
כמו במשחקים בשיעורי ספורט
תמיד מתחמקים מלבחור אותו לקבוצה.
אולי הוא לא כל כך מוצלח,
או אולי בלי שום סיבה ממשית.
בכל אופן, הוא נשאר אחרון.
האחרון בצלחת,
אף אחד לא לוקח אותו.
במקום לריב עליו
כמו זוג נשוי שרב על החוט המאריך,
אנשים מעדיפים להתעלם ממנו
ולהשאיר אותו שם
לבדו.



Comments:
כדברי המשורר:
"האמצעי....
ככה אני...."
או ברצינות
(לא נותן לי להגיב בבלוג שלי אז אכלת אותה),

החלק האחרון שאת משאירה באוכל הוא מצווה וש בו ברכה(אם יש שמץ של אמת במר שאני אומר)
כי זה כביכול החלק שאת משאירה לאביונים... או לאליהו הנביא...
בהנחה שהוא התאושש מהחמרמרת של פסח בינתיים...
ובכל מקרה זה גם מעיד על התחשבות,
כשאוכלים מאותה הצלחת כמה אנשים ביחסים טובים, אז תמיד יישאר משהו בסוף כי כל אחד יוותר עליו למען חברו...

" אם היינו שותים שנאפס מלון...
לך הייתי משאיר את השלוק האחרון."

אוהב אותך :)
 
הוסף רשומת תגובה

<< Home

This page is powered by Blogger. Isn't yours?